היקף סמכותו של המפקח על הביטוח 

אנו מבקשים להקדיש סקירה זו ללקוחנו לאורנס גולדברגר ז"ל, שלצערנו נפטר בטרם עת, ולא שרד לחזות בהלכה שנוצרה בזכותו, הלכה שתרומתה רבה להגנת ציבור המבוטחים.

רכבו של לאורנס גולדברגר נגנב בעת שאשתו העמיסה עציצים לתוכו.

הרכב היה מבוטח בחברת הביטוח ביטוח ישיר.

מטבע הדברים, אדם המעמיס עציצים על רכב מסב את ראשו, מדי פעם, הצידה.

הגנב ניצל, כך שיערה ביטוח ישיר, הרף עין זה, נכנס לרכב, התניע אותו באמצעות המפתח במתג ההצתה ונסע.

במקום לשלם את תגמולי הביטוח, גערה ביטוח ישיר במבוטחה על כי לא עמד בתנאי המיגון: השארת את המפתחות ברכב בעת שלא היה מאויש. משכך אינך זכאי לתגמולי ביטוח.

ביטוח ישיר דחתה אם כן את תביעתו של גולדברגר.

גולדברגר פנה בתלונה על ביטוח ישיר למפקח על הביטוח.

אנשי היחידה לפניות הציבור במשרד המפקח, בראשותה של עו"ד רחל רטוביץ, העמיקו חקר בממצאים ובאסמכתאות ולמדו את טענות הצדדים. לבסוף קבעו בהנחיה עקרונית, כי במקרים כגון אלה, הרכב דווקא נחשב כמאויש. ממילא אין חובה להפעיל את אמצעי המיגון.

ביטוח ישיר לא כיבדה את ההנחייה העקרונית של המפקח. ביטוח ישיר תירצה זאת בכך, שהמפקח אינו מוסמך להכריע בשאלות משפטיות.

זו כמובן טענה שחכמינו היו פוטרים אותה כבוקי סריקי בעלמא. שהרי אם בבואו להכריע בתלונה המובאת בפניו, המפקח אינו מוסמך לדון בשאלות משפטיות, במה הוא מוסמך לדון, בשאלות פילוסופיות? ללא הכרעה בשאלות משפטיות, נותר המפקח למעשה חסר שיניים.

ואכן, כך גם סברה השופטת שרה דותן, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שעל שולחנה הונחה המחלוקת.

השופטת הבחינה בכך, שביטוח ישיר מנסה להגביל את סמכויותיו של הרגולטור. צמצום כזה יאפשר לחברות הביטוח לפעול ביתר חופשיות. אולם הגבלה כזו, תאיין את הביקורת על ענף הביטוח, ותעקר את הפיקוח מתוכן.

מערכת היחסים שבין חברות הביטוח לבין המבוטחים, מאופיינת בהיעדר שוויון מובנה, יחסי כוחות בלתי שקולים ופערי מידע.

המבוטחים ניצבים לא אחת מול שוקת שבורה, כאשר פוקדים אותם מקרי ביטוח. חברות הביטוח, להן שולמו פרמיות נכבדות, משיבות את פניהם ריקם.

מטעם זה, הקים המחוקק בחוק הפיקוח מנגנון לבירור תלונות מהיר ויעיל. מנגנון זה הופקד בידי המפקח.

מנגנון בירור התלונות, סבורה השופטת, לא ייתכן שיהיה מוגבל בסמכויותיו. לא יכול להיות ספק בכך, שהמפקח רשאי להכריע בתלונות על סמך נורמות משפטיות, ואף ליצור בכך נורמות משפטיות חדשות. בירור תלונות בנושאי ביטוח, לא יכול להתבצע, אלא תוך הסתמכות על חוקי הביטוח השונים, תוך פירוש הפוליסות ותוך הפעלת שיקול דעת ביחס לעובדות הרלוונטיות.

כך קרה בסוגיית איוש הרכב. לאחר סקירת אסמכתאות רבות מבתי-המשפט השונים, הגיע המפקח למסקנה, שאין זה סביר שמבוטח, העומד בצד רכבו ומעמיס עליו חפצים, ייחשב כמי שאינו מאייש את הרכב.

הוא הדין בשאלת השארתם של המפתחות במתג ההתנעה של הרכב. בפוליסה לא היה תנאי הקובע מפורשות, שעל המבוטח להוציא את המפתח ממתג ההתנעה, גם כאשר הרכב מאוייש. המפקח הגיע לכלל מסקנה, כי החברה אינה יכולה לחסות בצילו של פטור זה בדיעבד.

עוד קבע המפקח, כי אין לאפשר לחברות הביטוח לטעון כי הן פטורות מתשלום בשל רשלנות של המבוטח או אשם תורם מצידו. שהרי מטרת התקנתה של הפוליסה התקנית לביטוח רכב, היא מתן הגנה למבוטח, גם כנגד התרשלותו שלו.

כל אלה הינן הכרעות בדבר המדיניות שבה, לשיטת המפקח, שומה על חברות הביטוח לנהוג במקרים בהם נגנב רכב בעוד המבוטח עומד לידו. והרי התוויית מדיניות הנוגעת ליישום הפוליסה התקנית לרכב היא מתפקידיו העיקריים של המפקח.

למעשה, מבהירה השופטת דותן, למפקח סמכות העולה אף על סמכותו של בית-המשפט. בית המשפט פועל רק על פי פניית בעל דין אליו. לעומת זאת, המפקח מוסמך לתקן ליקויים גם מיוזמתו, אפילו לא בעקבות תלונה.

במסגרת סמכותו הרחבה, המפקח מוסמך להתערב ביחסים החוזיים שבין חברות הביטוח לבין המבוטחים באמצעות הסדר כללי, לפרש תניות בחוזה הביטוח, ובאמצעות פרשנות זו גם לקבוע את הנורמות הראויות ביחסי מבטח-מבוטח.

סמכותו של המפקח אינה מוגבלת רק לבירור עובדתי או להוראה על תיקון ליקויים. עליו לממש את תכלית החוק המסמיך אותו, ולהביא ליישוב הסכסוך תוך פיקוח וביקורת על התנהלותן של חברות הביטוח. לצורך מילוי תפקידו המפקח רשאי בוודאי להפעיל שיקול דעת משפטי.

בסופו של יום, פסקה השופטת, הנחיית המפקח מחייבת את ביטוח ישיר.

הערה: הדיון בערעור זה נעשה במאוחד עם ערעור של חברת הביטוח כלל, על החלטת המפקח, לחייבה לשלם עבור מות מבוטחת בביטוח חיים קבוצתי. המבוטחת נפטרה בגיל 68 ותקופת הביטוח הסתיימה בגיל 65. אף על פי כן חייב המפקח את כלל לשלם את סכום הביטוח בין השאר משום שכלל המשיכה לגבות את פרמיות הביטוח וגם לא יידעה את המבוטח על סיום תקופת הביטוח בגיל 65.

השופטת שרה דותן דחתה את ערעורה של כלל מאותם נימוקים המובאים לעיל והקובעים כי למפקח הייתה סמכות להכריע כפי שהכריע.

חברת כלל הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. השופטת עדנה ארבל דחתה את הבקשה ואימצה את החלטתה של השופטת דותן.

בפסק הדין המלא המובא להלן, מצויה גם החלטת בית המשפט העליון.